מבוקש! פחמן.

לא סבלתי את מקצוע הכימיה. זה לא דיבר אליי, לא עניין אותי, רק היה נראה לי כמו אוסף מידע שאין לי רצון לצרוך, לדעת או להבין. יש אנשים מסויימים שזה מעניין אותם, אז למה אני צריך להיות זה שעומד בדרכם..

אבל השינוי אצלי החל כשהתחלתי לחקור מה האדמה אצלנו צריכה. מהו ההרכב האידיאלי עבורה ועבורנו לצורך הגידולים שלנו. מה אנחנו צריכים לספק לה כדי שהיא תספק לנו?

אם תרצו - איך מייצרים מערכת יחסים סימביוטית בינינו?


מבלי להתעסק בעובדות מדעיות (בשביל זה תראו בנטפליקס את הסרט "לנשק את האדמה" / "Kissing the Ground"), חשוב להבין שהטבע תמיד שואף להיות מאוזן והכל בו נכון. כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, הצמח לוקח מהאויר פחמן דו חמצני וגם משחרר מעט פחמן דו חמצני בתהליך הנשימה אך הוא מצליח לאגור את מרבית הפחמן בקרקע דרך השורשים. אותו "פחמן אורגני" מזין את המיקרוביולוגיה שבקרקע, תורם למבנה של הקרקע ומאוורר אותה, מונע שחיקתה ועוזר בלכידת המים בתוכה. כל שחיקה, עיבוד או שינוי פיזי בתלכיד הקרקע מוביל לשחרור גז הפחמן חזרה לאטמוספירה ובסופו של דבר תורם תרומה ישירה להתחממות כדור הארץ.


"לנשק את האדמה" טריילר


איך לשמר פחמן בגינה?

  • הדרך הקלה ביותר היא לנטוע עץ. השורשים שייתפתחו והפחמן שהוא ייקלוט מהסביבה יאצרו בקרקע ויהיו זמינים למגוון החיים התורמים להצלחת המערכת.

  • הכנת קומפוסט ביתי והוספת עלים חומים כחומר יבש - הם בעצם הפחמן.

  • שימוש בכלים ידניים ולא מוטוריים המשחררים פחמן לסביבה בבעירה.

  • יצירת חיפוי בקרקע תימנע את הצורך בתיחוח האדמה ושחרור פחמן לאטמוספירה.

  • צמחים בבריכה האקולוגית או במקור מים כלשהו באזורנו גם יעזרו לקבע פחמן מהאויר לקרקע.

  • החדרת ביו-פחם לאדמה. זה לא סתם פחם, אלא פחם שעבר תהליך של ביעור בסביבה דלת-חמצן ונקרא גם ביוצ'אר (Biochar). חתיכות ה"עץ-לשעבר" השחורות הללו הן אחד המשאבים הכי טובים שאנחנו כמגדלים יכולים לספק לקרקע. יכולת ספיחת המים שלהם היא פי 5 ללא שינוי בגודלם. שטח הפנים של חתיכה קטנה יכול להיות כשטח פנים של מגרש כדורגל. מה שהופך אותם לבית גידול מושלם לפעילות מיקרואורגניזמית. בהמשך לכך חשוב לציין כי מאחר והפחם מחטא ומנקה (אותו בית גידול למיקרואוגנזימים), אם תשימו אותו בערוגה כמו שהוא הוא עלול "לשאוב" את החיידקים שכרגע עסוקים בפעילות בקרקע ולדלל את משאביה, הדרך הנכונה תיהיה לשים את הביו-פחם בקומפוסט מספר שבועות או באדמה פעילה (אך ללא גידולים) ובכך "לטעון" את הפחם באורגניזמים שבסופו של דבר יהוו בסיס לבנייה ושגשוג הקרקע.


פחמן - שינוי הגישה מתחיל בי!

הבעיה מתחילה כאשר אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר טוב או בעצם מושפעים מהסחות דעת, הרגלים ושטיפות מוח שדחפו לנו עם השנים. אם אנחנו רוצים להציל את הכדור הזה, אנחנו צריכים לשנות גישה בכל מה שקשור לגידולים ולמזון אותו אנו מגדלים וצורכים. ההמלצה היום בחקלאות הטבעית היא לא לעבד את הקרקע ולתחח אותה, אלא לתת לקרקע להיבנות בעצמה. תוך זמן קצר האדמה תשתקם, תרקום חיים חדשים תחתיה ותאצור את הפחמן שייבנה ואשר יזין את החיים שבה.. ולנו תיהיה קרקע מצויינת לגדל בה, מבלי שנצטרך לטייב אותה באופן סיסטמטי. מעבר לעובדה שזה חשוב, זה הדבר הנכון לעשות. אני לא מכיר אף אחד שמוכן לומר שהוא מעדיף לאכול ירקות או פירות ממקורות שהוא לא מכיר, המשתמשים ככל הנראה בדישונים מסחריים (גם בשוק האורגני) ושלא נדבר על מה קרה מהרגע שנקטף ועד שהגיע אלינו לצלחת..


בברכת פחמן שמח!




41 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
רוצים עדכונים על אירועים, מבצעים, הנחות וטיפים? 
הכניסו את כתובת המייל שלכם בשדה הבא