חשיבות קשירת החנקן לקרקע

קשירת חנקן בקרקע הוא נושא מרתק עבורי. מרגיש כאילו זה השלים איזו חתיכה חסרה כשניסיתי לחשוב - מהו הדישון הטבעי שיש בטבע עבור הצמחים. הרי אנחנו משתמשים בתוספים למיניהם כמו דשן כימי (פחות מומלץ) המכיל בין היתר גם חנקן.


אז למה הצמחים צריכים חנקן?

תפקידו של החנקן בצמחים הוא לבנות את הצמח ובלעדיו הצמח לא יוכל להתפתח ולבנות את דפנות תאיו. את החנקן הצמחים אינם יכולים לספוג מהאויר אלא משיגים אותו מהקרקע באמצעות התרכובות אמוניה וניטרט. אך ישנו "טריק" נוסף העוזר לקשור חנקן לקרקע והוא מתרחש באמצעות חיידק בשם "ריזוביום" המתמחה בקיבוע חנקן מהאויר לקרקע ובכך הופך אותו זמין לצמחים. באופן מפתיע בית הגידול האולטימטיבי עבור חיידקים אלו הם שורשי צמחי קטניות המזינים את אותו החיידק בסוכרים והוא גומל להם ב"חנקות" אלו, הלוא הן אותו תוצר זמין עבור הצמחים. יחסי גומלין מהסוג הזה נקראים סימביוזה כאשר 2 הצדדים מרוויחים מ"שילוב הכוחות" (win -win) ואין יחסי טפילות (win-lose).



"תורמוס" - קושר חנקן טבעי לקרקע


איזה צמחים קושרי חנקן כדאי לשלב בגינה?

מאחר ואנחנו לאט לאט מבינים את נזקי הדשן הכימי (פרטים מטה) הנמצא בשימוש כמעט על ידי כל חקלאי או משתלה, אנו רוצים להגיע למצב שאנחנו תלויים בעצמנו לדישון הקרקע בצורה אורגנית, נכונה ויעילה. חשוב לזכור כי זה נכון מבחינה כלכלית ולבטח בריאותית ואם דיברנו על win win, זה הזמן ליישם גם אצלנו! אז בחורף צמחי הקטניות הבולטים לשילוב בגינת הירק, בעציצים ובערוגות הם אפונה, תורמוסים, פול, שעועית, לוביה, חילבה, חומוס.. בעוד בקיץ אלו הן השעועית לבנה, שעועית תאילנדית, שעועית ירוקה, סויה ועוד..

בין היתר גם תוכלו לשתול עצים קושרי חנקן כמו צאלון נאה, שעועית הגלידה או צמחי נוי מטפסים מרהיבים כמו הויסטריה.


דרך נוספת להעשרת הקרקע בחנקן

דרכים נוספות להעשרת הקרקע בחנקן באופן אורגני הוא באמצעות "הומוס" ומשיגים אותו היום כתוצר הטבעי של התולעים האדומות כנוזל או כמוצק (נראה כמו אדמה). אם כבר נגענו בזה - ישנן כמה שיטות פשוטות לגידול גרעיני רבייה של תולעים אדומות ושווה לעשות חיפוש בעניין. את התולעים מאכילים בחומרים האורגניים שאנו צורכים ביומיום והחשיבות לכך היא אדירה ונכונה והנה לנו עוד win-win 😀


הדרך הנוספת והפחות יעילה היא דישון כימי שבאמת מזין את הקרקע במה שהצמח צריך. אך מאחר ובטבע תהליכים מתרחשים בקצב איטי יותר ככה גם הצמח נבנה בתהליך ארוך יותר ובסופו של דבר יהיה חזק ועמיד יותר. "פצצת האנרגיה" שהצמח מקבל כדשן כימי אמנם עשויה להגדיל את היבול אך היא מקצרת את אורך חייו, לא מאפשרת ניצול של משאביו הטבעיים וגורמת לפיתוח תלות בדישון כימי המונעת מהצמח להתחזק בצורה הטבעית שלו ולהיות עמיד לאורך זמן. מעבר לזה, דשן כימי עשוי להיות מזיק לבריאותנו, יקר ובעל טביעת רגל פחמנית גבוהה שלדאבוננו תורמת להתחממות הגלובלית.


מניסיון, ככל שנתמיד לבצע את הפעולות הקטנות הללו כמו גידול קטניות בערוגות הירק לקשירת חנקן, דישון באמצעות הומוס והוספת קומפוסט ביתי לערוגות; נהנה מתנובה גבוהה לטווח הארוך ואף טובה יותר אם היינו משתמשים בדרכים לא טבעיות כמו דישון כימי.


אם כך, גדלו קטניות.. זה win win win ✔



53 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
רוצים עדכונים על אירועים, מבצעים, הנחות וטיפים? 
הכניסו את כתובת המייל שלכם בשדה הבא